MyFeed Personalized Content
6-0 חודשים
מאמר
הוספה למועדפים

הכל על חפץ מעבר

 חפץ מעבר- למה הוא משמש ומה קורה כשהוא נאבד? כמה מילים על השמיכי או התולי של התינוקות שלנו ולמה הם כל כך חשובים להם.

במהלך השנה הראשונה לחייהם חלק מהתינוקות נקשרים לחפץ מסוים ומעדיפים שיהיה איתם בכל מקום. ביציאה מהבית, במיטה ואפילו בעגלה בטיול.  מדובר בדרך כלל בחפץ רך ונעים כמו דובי או שמיכה אהובה, אבל גם מוצץ או מכונית יכולים להפוך להיות חפץ מעבר לתינוק. אם יש לתינוק שלכם חפץ כזה אתם בוודאי יודעים שכדאי לא לאבד אותו וכדאי גם לקחת אותו אתכם לכל מקום. החפץ עוזר להם להירגע גם כשההורים בסביבה, למשל בשעת השינה וגם כשההורים רחוקים יותר כמו בלילה או בגן.

על חשיבות חפץ המעבר בתהליך העצמאות שלו

במרבית המקרים, תינוקות יבחרו  בחפץ שהוא רך ונעים ונותן תחושת חום, בטחון ורוגע. והוא עתיד ללוות את הילד לתקופה.  
אבל למה הוא נקרא חפץ מעבר? המונח "אובייקט מעבר" או בשפתנו חפץ עבר, נקבע על ידי פסיכיאטר הילדים  דונלד ויניקוט, הוגה המונח "אמא טובה דיה", ותאוריות נוספות על הורות והקשר לתינוק. ויניקוט טוען כי חפץ המעבר, מסייע לתינוק
 להיפרד מאמו, והאובייקט מסמל את האם הנעדרת כשהיא אינה בסביבה וכך לתינוק קל יותר.

מתי משתמשים בחפץ מעבר?

התינוקות נעזרים בחפץ מעבר בהתמודדות עם מצבים כמו:
-
פרידה בעת הליכה לישון
- עייפות
- מצבי לחץ ומתח
- בזמן געגועים להורים

אילו חפצי מעבר יש?
- שמיכות
- בובות ודובונים
- חיתולי בד
- מוצץ- כשהתינוק מחזיק אחד בפה ואחד ביד.

ניתן להרגיל את התינוק לחפץ מעבר בזמנים רגועים, נינוחים ושמחים. לאחר שבוע מתחילים להצמיד אותו לילד בזמן השינה וכשרוצים להרגיע אותו. יש יתרון לבחירת חפץ כמו בובה רכה ונעימה, שיכולה לעזור לתינוק להירגע גם כשאנחנו רחוקים. אם החלטתם לנסות להרגיל את התינוק לשמיכה או בובה שילוו אותו, כדאי להתחיל את התהליך כבר בגיל 3-4 חודשים, כך שבהליכה לגן או בפרידה מכם ההורים, תוכלו לעזור לו להרגיש בטוח יותר. תנו לתינוק לשחק עם החפץ דווקא בזמנים רגועים כדי שהחפץ מעבר לא יתקשר לבכי או קושי.

המלצה שלנו אם יש לתינוק שלכם חפץ אהוב כזה נסו למצוא אחד דומה נוסף, שיהיה בבית לכל מקרה.

באיזה גיל ועד איזה גיל כדאי להציע חפץ מעבר?

קשה לציין גיל מסוים בו התינוק מאמץ או נפרד מחפץ המעבר. רוב התינוקות יקשרו לפני גיל חצי שנה וייפרדו מחפץ המעבר בערך בגיל שנתיים. ההפרדות מהחפץ מתרחשת בדרך כלל בשלבים (למשל הילד מפחית באינטנסיביות של ההצמדות לחפץ, הולך איתו רק מחוץ לבית, או משאיר אותו במיטה לשינה בלבד). יש ילדים שנשארים עם חפץ המעבר גם מעבר לכך בגן ובבית ספר, אבל אז בדרך כלל מדובר על חפץ שקיים רק בלילה במיטה.